ידועים בציבור

על ידי 5 באוגוסט 2018דיני משפחה, מאמרים

חלק א'

  1. נושא זה הוא אחד הנושאים שמעסיקים מאוד את בתי המשפט לענייני משפחה בארץ מאז שהוכר מעמדם של הידועים בציבור בחוק ובפסיקה.
  2. מעמדם של הידועים הציבור הוסדר בחוקים שונים בניהם חוק הירושה, חוק למניעת אלימות במשפחה ( לעניין צו הגנה ) בית משפט לענייני משפחה ועוד.
  3. מי נחשב או מתי נחשבים זוג כידועים בציבור :

אין לכך תשובה חד משמעית אך ישנם פרמטרים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לבחון האם מדובר בידועים בציבור :

  • קיום חיי אישות.
  • ניהול משק בית משותף.
  • יש לציין כי אין מתכונת אחת של חיי משפחה וכי נתון זה משתנה ממשפחה למשפחה.
  • התחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של בני הזוג לעניין קביעת הקשר ומיסודו.
  • הרשימה איננה סגורה ובתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו.
  • הפסיקה כבר הכירה גם צדדים כידועים בציבור גם אם לא התגוררו בדירה אחת של הצדדים אלא ניהלו משק בית משותף בשתי דירות וכל שלו.

 

  1. מה עושים כדי להכיר באדם או אישה כידוע בציבור :
  • על מנת שאישה או גבר יוכרו כידועים בציבור בפני הרשויות השונות ו/או בפני צד ג' על מנת למצות זכויות של ידועים בציבור הרי שיש לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי להכיר בצד הפונה כידוע בציבור.
  • ניתן לפנות גם לבית הדין לעבודה בתביעה זו של פסק דין הצהרתי להכיר בבן או בבת זוג כידוע בציבור במקרה שהצד המעוניין מבקש רק למצות את הזכויות שמגיעים לו מכח חוקי העבודה לרבות קבל פנסיית או קצבת שאירים כאשר מדובר על בן זוג שנפטר והידוע/ה בציבור מבקש/ת למצות הזכויות מול המעביד של בן או בת הזוג שנפטרו.
  • אחד המקרים שטיפלתי בהם לאחרונה היה באישה שחיה עם בן זוג למעלה מ 15 שנים שניהם היו גרושים מנישואים ראשונים, ובן הזוג שלה נפטר. הגשתי עבורה לבית הדין לעבודה כנגד המעביד של בן הזוג שנפטר להכיר בה כידועה בציבור של בן הזוג שנפטר . בתחילה המעביד סירב

להכיר בלקוחה שלי כידועה בציבור של המנוח והגיש התנגדות.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה שלנו והכיר בלקוחה שלי כידועה בציבור של בן הזוג שנפטר וזה לאחר שמיעת ראיות והוכחות ואף פה יש לציין שהיה מדובר שלכל אחד בית נפרד משלו.

לאחר שבית הדין קבע כי היא ידועה בציבור של המנוח / בן הזוג שלה שנפטר הרי שהיא פנתה למעביד והחלה לקבל קצבה חודשית עד לשארית חייה של למעלה  מ – 6,000 ₪ כל חודש.

 

חלק ב'

  1. זכויות הידועה בציבור מכח חוק הירושה :

בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה – נאמר כי איש ואשה החיים חיי משפחה  במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. זאת אומר שבהתאם לסעיף זה הרי שאישה יכולה לרשת את בן זוגה בהתאם לירושה על פי דין כאילו היו נשואים זה לזו. וזאת כאשר בן הזוג שנפטר לא השאיר צוואה מחיים . אם הבן הזוג השאיר צוואה הרי שיש לפעול בהתאם להוראות הצוואה.

 

  1. זכויות הידועה בציבור כאשר הייתה כוונת שיתוף :

ידוע/ה בציבור יכול/ה במקרים המתאימים, לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג כאשר הייתה כוונות שיתוף. על בן או בת הזוג המבקש לקבל מחצית מהרכוש של בן או בת הזוג בזמן פרידה או מוות, להוכיח כי בן או בת הזוג התכוון לשתף את הצד השני במחצית מהרכוש ו/או הזכויות השייכות לו ו/או הרשומות על שמו.

למשל כאשר לצד אחד יש כסף בחשבון הבנק והוא מצרף לחשבון הבנק את בן/בת הזוג הרי שניתן להבין כי כוונתו הייתה כי היא/הוא יהיו זכאים להשתמש בכספים אלה.

כך למשל ככל שהצדדים חיים שנים רבות יחד וכאשר אחד הצדדים השקיע כספים רבים בדירה של בן/בת הזוג הן בהשבחת הנכס והן בתשלומי המשכנתא מהחשבון המשותף על הבית והם מתגוררים בדירה זו ואפילו הובטח או נאמר על ידי בן / בת הזוג לצד השני שהדירה שייכת לשניהם על אף שהיא רושמה רק על שם צד אחד הרי שאלו חלק מהפרמטרים שיכולים להוות בסיס להראות כוונת שיתוף.

מזונות משקמים –

ידוע/עה בציבור יכול/ה גם לקבל במקרים המתאימים מזונות משקמים שתכליתם לפצות את בת הזוג לאחר פירוד על תלות כלכלית שהייתה לה בבן הזוג ו/או הבטחות שניתנו לה לחיים ארוכים בזוגיות תוך שצד אחד וויתר על הטבות אחרות שיכלו להיות לו כמו כן הפסדים או רווחים שנגרמו כתוצאה מהזוגיות של הידועים בציבור הללו.

מזונות משקמים אלו ניתנים כסכום חד פעמי או כסכום עיתי ( חודשי ) לפרק זמן מסוים כביטוי לפיצוי לצד שנפגע ממערכת היחסים הזוגית.

מזונות אישה מהעיזבון :

ידועה בציבור זכאית גם לקבל מזונות אישה מעיזבון בן הזוג שלה המנוח. במקרים המתאימים.

פיצויי נזיקי :

חלק א'

  1. נושא זה הוא אחד הנושאים שמעסיקים מאוד את בתי המשפט לענייני משפחה בארץ מאז שהוכר מעמדם של הידועים בציבור בחוק ובפסיקה.
  2. מעמדם של הידועים הציבור הוסדר בחוקים שונים בניהם חוק הירושה, חוק למניעת אלימות במשפחה ( לעניין צו הגנה ) בית משפט לענייני משפחה ועוד.
  3. מי נחשב או מתי נחשבים זוג כידועים בציבור :

אין לכך תשובה חד משמעית אך ישנם פרמטרים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לבחון האם מדובר בידועים בציבור :

  • קיום חיי אישות.
  • ניהול משק בית משותף.
  • יש לציין כי אין מתכונת אחת של חיי משפחה וכי נתון זה משתנה ממשפחה למשפחה.
  • התחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של בני הזוג לעניין קביעת הקשר ומיסודו.
  • הרשימה איננה סגורה ובתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו.
  • הפסיקה כבר הכירה גם צדדים כידועים בציבור גם אם לא התגוררו בדירה אחת של הצדדים אלא ניהלו משק בית משותף בשתי דירות וכל שלו.

 

  1. מה עושים כדי להכיר באדם או אישה כידוע בציבור :
  • על מנת שאישה או גבר יוכרו כידועים בציבור בפני הרשויות השונות ו/או בפני צד ג' על מנת למצות זכויות של ידועים בציבור הרי שיש לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי להכיר בצד הפונה כידוע בציבור.
  • ניתן לפנות גם לבית הדין לעבודה בתביעה זו של פסק דין הצהרתי להכיר בבן או בבת זוג כידוע בציבור במקרה שהצד המעוניין מבקש רק למצות את הזכויות שמגיעים לו מכח חוקי העבודה לרבות קבל פנסיית או קצבת שאירים כאשר מדובר על בן זוג שנפטר והידוע/ה בציבור מבקש/ת למצות הזכויות מול המעביד של בן או בת הזוג שנפטרו.
  • אחד המקרים שטיפלתי בהם לאחרונה היה באישה שחיה עם בן זוג למעלה מ 15 שנים שניהם היו גרושים מנישואים ראשונים, ובן הזוג שלה נפטר. הגשתי עבורה לבית הדין לעבודה כנגד המעביד של בן הזוג שנפטר להכיר בה כידועה בציבור של בן הזוג שנפטר . בתחילה המעביד סירב

להכיר בלקוחה שלי כידועה בציבור של המנוח והגיש התנגדות.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה שלנו והכיר בלקוחה שלי כידועה בציבור של בן הזוג שנפטר וזה לאחר שמיעת ראיות והוכחות ואף פה יש לציין שהיה מדובר שלכל אחד בית נפרד משלו.

לאחר שבית הדין קבע כי היא ידועה בציבור של המנוח / בן הזוג שלה שנפטר הרי שהיא פנתה למעביד והחלה לקבל קצבה חודשית עד לשארית חייה של למעלה  מ – 6,000 ₪ כל חודש.

 

חלק ב'

  1. זכויות הידועה בציבור מכח חוק הירושה :

בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה – נאמר כי איש ואשה החיים חיי משפחה  במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. זאת אומר שבהתאם לסעיף זה הרי שאישה יכולה לרשת את בן זוגה בהתאם לירושה על פי דין כאילו היו נשואים זה לזו. וזאת כאשר בן הזוג שנפטר לא השאיר צוואה מחיים . אם הבן הזוג השאיר צוואה הרי שיש לפעול בהתאם להוראות הצוואה.

 

  1. זכויות הידועה בציבור כאשר הייתה כוונת שיתוף :

ידוע/ה בציבור יכול/ה במקרים המתאימים, לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג כאשר הייתה כוונות שיתוף. על בן או בת הזוג המבקש לקבל מחצית מהרכוש של בן או בת הזוג בזמן פרידה או מוות, להוכיח כי בן או בת הזוג התכוון לשתף את הצד השני במחצית מהרכוש ו/או הזכויות השייכות לו ו/או הרשומות על שמו.

למשל כאשר לצד אחד יש כסף בחשבון הבנק והוא מצרף לחשבון הבנק את בן/בת הזוג הרי שניתן להבין כי כוונתו הייתה כי היא/הוא יהיו זכאים להשתמש בכספים אלה.

כך למשל ככל שהצדדים חיים שנים רבות יחד וכאשר אחד הצדדים השקיע כספים רבים בדירה של בן/בת הזוג הן בהשבחת הנכס והן בתשלומי המשכנתא מהחשבון המשותף על הבית והם מתגוררים בדירה זו ואפילו הובטח או נאמר על ידי בן / בת הזוג לצד השני שהדירה שייכת לשניהם על אף שהיא רושמה רק על שם צד אחד הרי שאלו חלק מהפרמטרים שיכולים להוות בסיס להראות כוונת שיתוף.

מזונות משקמים –

ידוע/עה בציבור יכול/ה גם לקבל במקרים המתאימים מזונות משקמים שתכליתם לפצות את בת הזוג לאחר פירוד על תלות כלכלית שהייתה לה בבן הזוג ו/או הבטחות שניתנו לה לחיים ארוכים בזוגיות תוך שצד אחד וויתר על הטבות אחרות שיכלו להיות לו כמו כן הפסדים או רווחים שנגרמו כתוצאה מהזוגיות של הידועים בציבור הללו.

מזונות משקמים אלו ניתנים כסכום חד פעמי או כסכום עיתי ( חודשי ) לפרק זמן מסוים כביטוי לפיצוי לצד שנפגע ממערכת היחסים הזוגית.

מזונות אישה מהעיזבון :

ידועה בציבור זכאית גם לקבל מזונות אישה מעיזבון בן הזוג שלה המנוח. במקרים המתאימים.

פיצויי נזיקי :

ידועה בציבור זכאית גם לקבל פיצויי נזיקי אם נסיבות הפטירה מזכות בפיצויים למשל במקרה של תאונת עבודה, תאונת דרכים, מוות בשירות צבאי וכיו"ב – זאת בתנאי שתוכר כתלויה על פי פקודת הנזיקין.

כיצד ניתן להגן על הרכוש של ידועים בציבור :

אז כיצד ניתן להגן על הרכוש של צד שנכנס למערכת זוגית. על מנת למנוע מריבות וויכוחים ו/או סככים משפטיים בזמן של פרידה מהזוגיות אזי מומלץ ביותר להגדיר את מערכת היחסים הרכושית בין הצדדים באמצעות הסכם ממון.

בהסכם הממון מפרטים הצדדים אלו נכסים הם מבקשים שיישארו על שם מי מהם ושייכים להם בלבד גם אחרי פירוד ואלו נכסים הם מסכימים או רוצים שיהיו שייכים לשניהם בחלקים שווים או שלא. כל מה שהצדדים יסכימו זה בסדר כל עוד זה בהסכמה בניהם.

את הסכם הממון יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף. צדדים שהם עומדים לקראת נשואים ורוצים לעשות הסכם ממון בניהם יכולים לאשר הסכם זה גם בפני נוטריון או בפני רושם הנשואים ביום הנישואין.

אני ממליץ ביותר לעשות הסכם ממון בין בני זוג בפרט כאשר מדובר על אחד הצדדים שמביא רכוש ו/או נכסים ו/או כספים לנ=מערכת הזוגית והוא חפץ לשמור על רכשו ו/או נכסים ו/או כספים אלו בעתיד שיהיו שייכים רק לו בלבד במקרה של פירוד ו/ו מוות ח"ו.

האם ידועים בציבור צריכים לעשות צוואה או שמספיק הסכם ממון :

א. בהקשר זה יש לציין כי כאשר זוג שחי ומוכר כידוע בציבור מומלץ ביותר לעשות צוואה מה לעשות עם רכושו לאחר פטירתו. הסכם ממון איננו צוואה ולעיתים אנשים מתבלבלים בכך והם סבורים שאם הם עשו הסכם ממון אזי רכשום מוגן במקרה של פטירה ולא היא.

ב. הסכם ממון נועד להסדיר יחסי בני הזוג בפן הרכושי בעודם בחיים בעוד שהצוואה נועדה להסדיר את עניין הרכוש במקרה של פטירה מה ייעשה ברכוש לאחר הפטירה ולאן הוא ילך.

ידועה בציבור זכאית גם לקבל פיצויי נזיקי אם נסיבות הפטירה מזכות בפיצויים למשל במקרה של תאונת עבודה, תאונת דרכים, מוות בשירות צבאי וכיו"ב – זאת בתנאי שתוכר כתלויה על פי פקודת הנזיקין.

כיצד ניתן להגן על הרכוש של ידועים בציבור :

אז כיצד ניתן להגן על הרכוש של צד שנכנס למערכת זוגית. על מנת למנוע מריבות וויכוחים ו/או סככים משפטיים בזמן של פרידה מהזוגיות אזי מומלץ ביותר להגדיר את מערכת היחסים הרכושית בין הצדדים באמצעות הסכם ממון.

בהסכם הממון מפרטים הצדדים אלו נכסים הם מבקשים שיישארו על שם מי מהם ושייכים להם בלבד גם אחרי פירוד ואלו נכסים הם מסכימים או רוצים שיהיו שייכים לשניהם בחלקים שווים או שלא. כל מה שהצדדים יסכימו זה בסדר כל עוד זה בהסכמה בניהם.

את הסכם הממון יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף. צדדים שהם עומדים לקראת נשואים ורוצים לעשות הסכם ממון בניהם יכולים לאשר הסכם זה גם בפני נוטריון או בפני רושם הנשואים ביום הנישואין.

אני ממליץ ביותר לעשות הסכם ממון בין בני זוג בפרט כאשר מדובר על אחד הצדדים שמביא רכוש ו/או נכסים ו/או כספים לנ=מערכת הזוגית והוא חפץ לשמור על רכשו ו/או נכסים ו/או כספים אלו בעתיד שיהיו שייכים רק לו בלבד במקרה של פירוד ו/ו מוות ח"ו.

האם ידועים בציבור צריכים לעשות צוואה או שמספיק הסכם ממון :

א. בהקשר זה יש לציין כי כאשר זוג שחי ומוכר כידוע בציבור מומלץ ביותר לעשות צוואה מה לעשות עם רכושו לאחר פטירתו. הסכם ממון איננו צוואה ולעיתים אנשים מתבלבלים בכך והם סבורים שאם הם עשו הסכם ממון אזי רכשום מוגן במקרה של פטירה ולא היא.

ב. הסכם ממון נועד להסדיר יחסי בני הזוג בפן הרכושי בעודם בחיים בעוד שהצוואה נועדה להסדיר את עניין הרכוש במקרה של פטירה מה ייעשה ברכוש לאחר הפטירה ולאן הוא ילך.