השבוע קיבלתי פסק דין יפה וחשוב ואולי אף תקדימי ולפיו למרות סעיף מפורש בהסכם גירושין שדירת הצדדים לא תמכר עד שאחרון הילדים יתחתן ויעזוב את בית המגורים המשותף בית הדין הרבני באשדוד קיבל את תביעת מרשי / האב כי הדירה תמכר באופן מיידי.
בתביעה שהגשתי בשם האב לפירוק שיתוף במקרקעין ומכירת הדירה המשותפת של הצדדים למרות קיומו של סעיף מפורש בהסכם הגירושין של הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין שאומר כי דירת הצדדים לא תמכר רק עד שאחרון הילדים יעזוב הבית לטובת חתונה ( כשהבן הקטן של הצדדים רק בן 7 שנים ) בית הדין קיבל התביעה שהגשתי והורה על פירוק השיתוף בדירה באופן מיידי.
בצל הקורונה ולאחר עבודה מאומצת של כשנתיים מאז פתיחת התיק לפירוק שיתוף ברבני ולאחר הצלחה נוספת במהלך ניהול ההליך קיבל מרשי / האב את משמורת שני הילדים ( מתוך 3 ) קיבלתי מבית הדין הרבני באשדוד פסק דין לפירוק שיתוף מיידי בדירת הצדדים וזאת למרות קיומו של הסכם גירושין ויחסי ממון שקיבל תוקף של פסק דין חודשים ספורים ממש לפני הגשת התביעה לפירוק שיתוף.
הצדדים הסכימו שהדירה המשותפת של הצדדים לא תמכר עד שאחרון הילדים יתחתן ויעזוב הבית.
למרות זאת לאחר אישור ההסכם הגשתי בשם האב תביעה לפירוק שיתוף בדירה כאשר ברור כי הצד השני יתנגד למכירה בטענה לסעיף מפורש בהסכם המונע מכירת הדירה.
מאחר וחל שינוי נסיבות מהותי מאז אישור הסכם הגירושין הסברתי למרשי כי יש לו עילה להגשת התביעה לפירוק שיתוף בדירה מאחר ושני ילדים מתוך השלושה עברו למשמורתו וכאשר הוא הסכים כי הדירה לא תמכר והסכים לסעיף ההגבלה במכירה של הדירה בהסכם הגירושין הרי שהסכמה זו נבעה מתוך הנחה כי האם תגדל את שלושת הילדים וכי שלושתם יהיו במשמורתה עד להיותם בגירים אלא שבסמוך לאחר אישור הסכם הגירושין עברו שניים מתוך שלושת הילדים להתגורר עם האב ובמשמורתו.
בשל כך כוונת הצדדים עובר לאישור ההסכם כבא לא מתקיימת ולפיכך ההסכם במקורו מתאיין ונעשה לא רלוונטי עוד. לא זאת הייתה כוונות הצדדים. כוונת הצדדים כי לשלושת הילדים תהיה קורת גג עם האם ולא ששניים מהם יעברו לאב ולהם לא תהיה קורת גג נורמלית בעוד לאם ולילד שעמה תהיה קורת גג מרווחת של 5 חדרים בעוד האב ושני הילדים מתגוררים עם אימו של האב בדירה קטנה.
כמו כן ציינתי לבית הדין כי גם בשל העובדה כי לאחר שלוש שנים מההסכם אזי תניה מגבילה של מכירת מקרקעין יכולה להתבטל לפי שיקול דעת בית הדין או בית המשפט בנסיבות מתאימות וזאת בהם להוראות סעיף 37 לחוק המקרקעין שאומר כן.
בית הדין קיבל כל טענות האב שהועלו על ידי במסגרת ניהול התובענה לפירוק שיתוף מכח בטלות ההסכם ו/או שינוי הנסיבות ו/או אומדנא של בית הדין בכוונת הצדדים.
ברור כי האב מאוד מרוצה מהתוצאה וטען כי נעשה צדק ואין להעדיף ילד אחד על פני שני הילדים האחרים.
עוד קבע בית הדין כי לאחר מכירת הדירה הרי שמזכות הילד שעם האם לתבוע מדור עבורו ואין ספק כי בית הדין איזן בין זכויות הצדדים מחד לבין הזכות למדור של הילד מאידך.
בסיכום יש לי סיפוק רב מתוצאת פסק הדין לאחר ניהול הליכים משפטיים אינטנסיביים שהוכיחו נכונות ההמלצה שלי למרשי להגיש התביעה לפירוק שיתוף בדירה וכי הוכחה עילת התביעה.
