משמורת משותפת של ילדים קטינים

על ידי 5 באוגוסט 2018דיני משפחה, מאמרים

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על המושג של "משמורת משותפת". הכוונה לחלוקת זמני שהות הילדים בין ההורים המתגרשים כך שמחצית ( לא חייב דווקא מחצית ) מהשבוע הילדים יהיו עם האב וילונו עמו ומחצית השנייה של השבוע הילדים יהיו עם האם וילונו עמה.

אחת הסוגיות החשובות בין הורים נורמטיביים המצויים בהליך גירושין היא סוגיית משמורת הילדים.

יש מהאבות אשר נלחמים על קביעת משמורת הילדים אצלם באופן מוחלט או באופן חלקי כגון  משמורת משותפת, למען ילדיהם וטובת הילדים. ויש כאלה אשר עושים זאת על מנת שלא לשלם לאם מזונות ילדים בכלל או חלקי.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ( להלן :"החוק") עדיין קבועה החזקה הידועה בחוק כי טובת הילדים הקטינים מתחת לגיל 6 להיות במשמורת האם. חזקה זו נקראת "חזקת הגיל הרך".

כידוע בעניין חזקת הגיל הרך הוקמה וועדה מיוחדת במינוי מטעם שרת המשפטים הנקראת "וועדת שניט" אשר הוקמה בשנת 2005 והגישה המלצותיה לשר יעקב נאמן ז"ל בשנת 2011  לאחר שנים רבות של עבודה מעמיקה ומחקרית בנושא זכויות הילד ומימושם.

מטרת הוועדה הייתה לבדוק ולהמליץ בכל הקשור להיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בהליך הגירושין ולקבוע המשמורת והסדרי הראייה בעת הגירושין וכן לבדוק האם קיימת הצדקה להמשיך בעיקרון חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק הקובע שילדים עד גיל 6 חזקה כי טובתם להיות בידי האם אלא אם כן קבע בית המשפט שיש נסיבות מיוחדות לקבוע אחרת.

המלצות הוועדה היו להסדרת האחריות ההורית המשותפת למימוש זכויות הילד והבטחת טובתו.

הוועדה המליצה על גישה חדשה המעמידה את עקרון טובת הילד כעקרון על וכשיקול ראשון במעלה, תוך ביטול חזקת הגיל הרך וקביעת שותפות של שני ההורים ביחד או לחוד באחריות ההורית למימוש זכויות הילד.

כל שנשאר לבית המשפט הוא לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית על ידי כל אחד מההורים וזמני שהות הילד עם כל הורה.

כיום המגמה של בתי המשפט היא במקרים המתאימים לקבוע "משמורת משותפת" של הילדים בידי שני ההורים אך לכך יש מספר קריטריונים, עליהם נדבר בהמשך.

יותר נכון לומר כי בתי המשפט אף מעדיפים שלא להשתמש במושג של "משמורת" ילדים אלא באחריות הורית משותפת ובחלוקת זמני שהיית הילדים אצל הוריהם.

לעיתים ההורים מגיעים בניהם להסכמות כי הילדים ישהו זמן ארוך במשך שעות היממה או בימים עצמם אצל ההורה שאיננו ההורה המשמורן כ "פיצוי" על כך שהוא לא נקבע כהורה המשמורן.

העיקרון המנחה את בתי המשפט בכל סוגיית משמורת הילדים הוא העיקרון של "טובת הילדים".

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ככל שהסוגיה הגיעה לפתחו, נדרש להיעזר בשירותי הרווחה אשר יכין עבורם תסקיר מפורט אשר יבחן את סוגיית משמורת הילדים לעומקה לאחר שישוחח עם ההורים, עם הילדים, עם גורמים מקצועיים נוספים שמכירים את המשפחה ועם עו"ס של בית הספר וכיוצ"ב כך שבסופו של יום לאחר בחינה מעמיקה של כל הנ"ל ימליץ התסקיר לבית המשפט היכן ואצל מי ראוי שהילדים יהיו במשמורת האב או האם או במשמורת משותפת.

 

בית המשפט איננו כפוף להמלצות התסקיר אך בית המשפט לוקח ברצינות ובכובד ראש את ההמלצה ובהעדר התנגדות מיוחדת של מי מהצדדים הרי שבית המשפט יקבל המלצת התסקיר.

השיקולים בקביעת משמורת משותפת :

על מנת שבית המשפט יקבע משמורת משותפת של שני ההורים על ילדיהם ביהמ"ש צריך לראות ולהתרשם כי מתקיים קשר טוב בין שני ההורים וכי שני ההורים משתפים פעולה בניהם באופן מלא בכל הנוגע לצורכי הילדים ולהיות הורים זמינים לילדיהם.

שיקול נוסף לקביעת משמורת משותפת הוא כי שני ההורים יגורו בסמיכות האחד לשני קרי ינהלו שני בתים אחד של האב אחד של האם בסמיכות, אפשרי באותה עיר או בעיר סמוכה כאשר זמן ההגעה בין בית אחד לשני הוא סביר וכל זאת למנוע טרטורים בנסיעות רבות וארוכות של הילדים שיכול לשבש להם סדר יומם.

קריטריון נוסף שנקבע בפסיקה הוא רצון הילד . דהיינו ככל שהילד יכול להביע את דעתו בעניין חלוקת זמני השהות שלו עם מי מההורים הרי שבית המשפט יורה על שמיעת הילד או באמצעות עו"ס לסדרי דין ו/או באמצעות פקידת סעד ו/או בשמיעת הילד ישירות על ידי בית המשפט.

קריטריון נוסף שנקבע בפסיקה הוא כי ההורה אשר מבקש להורות על משמורת משותפת לא היה מנותק זמן רב מהילדים עליהם הוא מבקש להיות משמורן. לא יתכן כי אב או אם אשר היו מנותקים מילדיהם משך שנים רבות טרם גירושי הצדדים פתאום ביום בהיר מבקשים חלוקת זמני שהות מוגברים עם הילדים. בית המשפט לא בוחן טובת ההורים ומה רצונם בעניין ככל שהוא לדעתם טוב עבורם. בית המשפט בוחן דבר אחד "טובת הילדים". האם טוב לילדים להיות עם האבא או האמא או עם שניהם בחלוקת זמני השהות עם כל אחד מההורים שייטיבו על הילדים.

קריטריון נוסף שנקבע בפסיקה הוא קשר טוב של ההורה המבקש להיות משמורן או במשמורת משותפת עם הילדים עליהם הוא מבקש לקחת אחריות של הורה משמורן.

קיימים קריטריונים נוספים והרשימה הנ"ל איננה רשימה סגורה.